נחמיאס נ' הפועלים בע"מ

החלטה

לפניי בקשה נוספת של המבקשת לפרוס לתשלומים את הערבון שנקבע כתנאי לעיכוב הביצוע של פסק הדין הכספי שניתן נגדה.

נקדים ונאמר כי המבקשת מגישה בקשות רבות מספור בתיק זה, ואינה משלימה עם החלטות שיפוטיות שניתנו בנוגע לתנאי הערובה, גם כאשר החלטות אלה אושרו על ידי בית המשפט העליון. לענין זה נפנה כדוגמא בלבד להחלטותיי מיום 19.12.13, 10.1.14 ו- 19.1.14, וכן להחלטות בית המשפט העליון מיום 7.1.14 ומיום 20.1.14. יצויין כי בהחלטתו מיום 20.1.14, אישר בית המשפט העליון את החלטתי מיום 10.1.14 שלא לפרוס את הערבון לתשלומים, מה שלא מנע מהמבקשת מלהגיש את הבקשה הנוכחית, משל הענין טרם הוכרע. התוצאה היא שעד היום הוגשו 31 בקשות בתיק (רובן המכריע של המבקשת) וניתנו לא פחות מ- 53 החלטות, וזאת עוד בטרם נשמע הערעור לגופו.

לגופו של ענין, אין כל הצדקה לפריסה לתשלומים של הערבון הזעום שהושת על המבקשת כתנאי לעיכוב ביצוע. מלכתחילה, וכבר ציינתי זאת בהחלטות הקודמות, מדובר בערבון נמוך במיוחד ביחס לסכום פסק הדין שניתן נגד המבקשת, ובשים לב לכלל לפיו אין מעכבים ביצועו של פסק דין כספי אלא במקרים חריגים, כאשר ישנו חשש שהזוכה לא יוכל להשיב למערער את כספי הזכייה אם הערעור יתקבל. חשש כזה לא קיים בעניננו, שכן הזוכה הוא בנק. עוד אחזור ואציין כי יש גבול ליכולתו של בית המשפט למתוח עד בלי די את מידת ההתחשבות במבקשת, מה גם שהתחשבות כזו באה בהכרח על חשבונו של המשיב, שגם זכויותיו ראויות להגנה.

גם הנכסים עליהם הצביעה המבקשת כנכסים שיכולים להוות בטוחה להבטחת נזקי המשיב, אינם מהווים בטוחה הולמת. ראשית לכל, נדרשת בטוחה נזילה וזמינה, שכן אין לדרוש מבעל דין שזכה בתביעתו וזכייתו עוכבה כנגד בטוחה, להדרש לאחר מכן להליכי גביה סבוכים שמידת הצלחתם אינה ידועה, רק כדי שיוכל להיטיב את נזקי עיכוב הביצוע. הנכסים שמציעה המבקשת אינם מהווים בטוחה נזילה או זמינה.

זאת ועוד, כעולה מתגובת המשיב, בכל הנוגע לנכס הראשון (מגרש המיועד לבניה), הרי שהנכס כלל איננו רשום על שמה של המבקשת, אלא על שמו של צד שלישי, ואפילו השמאי מטעמה מציין כי לא הוצג לו אישור זכויות עדכני, והוא אף מניח הנחה שגויה בעליל, לפיה מדובר בנכס נקי מכל חוב או שעבוד, שעה שהמבקשת עצמה טוענת כי הנכס משועבד למשיב בגין חוב אחר. זאת ועוד, כעולה מתגובת המשיב, המבקשת היא שמכשילה את הליכי המימוש בהם נוקט המשיב לגבי נכס זה בגין אי פרעון חוב משכנתא, וברי כי המבקשת אינה יכולה לאחוז את החבל בשני קצותיו, ולהציע כבטוחה נכס שהיא עצמה מונעת מהמשיב לממש.

באשר לנכס השני, חנות באשדוד, הרי שגם נכס זה רשום על שמו של צד שלישי (עם הערת אזהרה בלבד לטובתה של המבקשת), ובנוסף, רובצת עליו הערה בגין חוב מס שבח וכן צו הריסה. לפיכך, גם נכס זה אינו מהווה בטוחה הולמת להבטחת נזקי המשיב.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

עד כה המבקשת לא חוייבה בהוצאות לטובת המשיב, אך דומה כי הגיעה העת לעשות כן. לפיכך, המבקשת תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' אדר ב תשע"ד, 10 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: